בא
האם נוכל לפגוש את עצמנו בדיוק כפי שאנחנו עכשיו
הארת השבוע
מאת קארי וואטקינס, מנהלת קהילת אור הלב ארה”ב
טסתי חזרה לישראל לפני חודש, ביום ה-67 למלחמה, אבל בלי לחשוב ארזתי למזג האוויר של תחילת הסתיו. כמה ימים לאחר מכן, מישהו אמר משהו על התותים בשוק. אין מצב שיש כבר תותים בשוק, עניתי; זה מוקדם מדי. עברו דקות עד שהבנתי שזה אמצע דצמבר. זה לא היה ה-7 באוקטובר. זה לא היה ה-67 באוקטובר. זה היה חורף, עונת התותים
נראה שהזמן, עבור רבים מאיתנו, קפא, או נעצר
לפרשה שלנו יש שם למצב הזה: חיפזון. זוהי מילה המופיעה פעמיים בחומש, שתיהן ביחס לסיפור יציאת מצרים
כָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן פֶּסַח הוּא לַיהֹוָה.' (שמות י״ב: י״א)
לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. (דברים ט״ז: ג)
המילה חיפזון מופיעה בהקשר של מצוקה, נכונות לברוח וחוסר יכולת לזכור באותו רגע. נכחתי בהרצאה של ד"ר אביבה גוטליב זורנברג לפני מספר שנים, בה היא הביאה שתי תורות יפות של המאסטר החסידי שפת אמת בנושא חיפזון
הענין הוא דאז הי' בחפזון וכמ"ש בפסוק כשהגיד מרע"ה לישראל אלה הלשונות לא שמעו
אל משה מקוצר רוח. ולכן צריכין עתה לספר ביצ"מ (לפסח תרמ"ד)
כשאנחנו במצב של חיפזון, אנחנו לא מסוגלים לתת משמעות, לספר סיפורים
אבל מתן משמעות וסיפור סיפורים הם חיוניים. ככה אנחנו עוברים מטראומה לאינטגרציה. ככה אנחנו עוברים מחיפזון לחופש. המסורת היהודית שלנו יודעת זאת, ומסיבה זו אנו מספרים את סיפור גאולתנו מעבדות במצרים מדי שנה
איפה זה משאיר אותנו כשאנחנו עדיין במצב של חיפזון? ה'שפת אמת' מדבר על חיפזון בלימוד אחר שלו, שבו הוא מספר שגם במצב של חיפזון
עכ"ז נשאר בוודאי בהם קצת רושם מדיבורים אלו אשר אחר הגאולה נתברר להם למפרע כל הדיבורים (וארא תרל"ט)
התפקיד שלנו הוא לבטוח בשבירה ובהתגלות, להישאר עם חוסר הוודאות, לפגוש את עצמנו בדיוק כפי שאנחנו עכשיו, בתוך כל הבלגן. יהיה זמן לזכור, לתת משמעות ולספר סיפורים. כל מה שצריך כדי לתת משמעות בסופו של דבר כבר נמצא איתנו, ויתברר לנו אחרי הגאולה. הגוף שלנו והמסורת שלנו יודעים מה לעשות
