אחרי מות
איפה נמצא את החופש האמיתי
הארת השבוע
מאת קארי וואטקינס, מנהלת קהילת אור הלב ארה”ב
"פרשת אחרי מות מביאה אותנו לתיאור טקסי הסליחה המורכבים שהיה על אהרן הכהן הגדול לבצע בכל יום כיפור כאשר עמנו נדד במדבר והמשיך, כפי שאומר הכתוב, לכל הדורות. זה יכול להרגיש מוזר לצלול לתוך הפרטים הקטנים של יום כיפור חצי שנה לפני החג עצמו, כמו לשמוע שירי חנוכה באמצע הקיץ. אך הנה מוצגת בפנינו הזדמנות להרהר בטבעה של הסליחה
למעשה, המסורת שלנו מציעה לנו הזדמנויות לבקש סליחה ולסלוח כל יום. אחת הדוגמאות הנוקבות היא בתפילות לפני קריאת שמע. בתפילת המבוא לקריאת שמע הלילית בסידורים רבים, נאמר: 'הֲרֵינִי מוֹחֵל לְכָל־מִי שֶׁהִכְעִיס וְהִקְנִיט אוֹתִי אוֹ שֶׁחָטָא כְנֶגְדִּי בֵּין בְּגוּפִי בֵּין בְּמָמוֹנִי בֵּין בִּכְבוֹדִי בֵּין בְּכָל־אֲשֶׁר לִי בֵּין בְּאֽוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶׂה בֵּין בְּמַחֲשָׁבָה בֵּין בְּהַרְהוֹר בֵּין בְּגִלְגּוּל זֶה בֵּין בְּגִלְגּוּל אַחֵר לְכָל־בַּר יִשְׂרָאֵל וְלֹא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי.' ייתכן שיש חוכמה מיוחדת בתפילה זו לסליחה לפני השינה. כפי שכותבת דב דנה, סופרת מובילה ומומחית בתיאוריה הפוליווגלית בספרה, 'כאשר אנו נותרים בלתי סלחניים, מערכת העצבים האוטונומית שלנו נאחזת בחוויה עם מצב הישרדותי סימפתטי פעיל. היזכרות מחייה את החוויה... הצעת הסליחה וקבלת הסליחה קשורות שתיהן למערכת עצבים מוסדרת'. פנייה למקומות הלא סלחניים שבתוכנו כשאנחנו נכנסים למיטה - כשאנחנו בטוחים, נעימים וישנוניים - עשויה להיות דרך לגשת למקומות האלה ברכות. מצד שני, שחרור פיסות היום שלנו שמעוררות בנו מתח וערנות עשוי לאפשר לנו שינה רגועה יותר
כמובן, סליחה אינה אוטומטית, או משהו שניתן להשיג על ידי רצון טהור. זהו תרגול איטי, משהו שאולי נוכל לאפשר בחלקים קטנים בכל לילה כשאנחנו הולכים לישון
הרב ג'יימס מלמד תוספת מועילה לתפילה זו
'ככל שאני יכול, אני סולח לך'
