נח
הארת השבוע - פרשת נח
מאת הרבה לורן טוכמן
בפרשת נח, אנו פוגשים את דמותו של נח, אשר מתואר כאיש צדיק בדורותיו, כמי שהתהלך בדרכי האלוהים
אך זמן קצר לאחר מכן, אנו פוגשים את אלוהים במצב של אכזבה וזעם אדירים. אלוהים מתוסכל עד מאוד מהידרדרותה של האנושות לכאוס ולהפקרות, ומנחה את נח לבנות את התיבה, להביא אליה את החיות השונות, ולהתכונן לקראת המבול שישחית את כל העולם
כשאנו יושבים לתרגל, אנו פוגשים לעיתים קרובות בדיוק את אותה התגובתיות של פעולה חדה וגורפת, ולפעמים יש בזה גם תבונה. האלוהות הייתה בצער עמוק. רק פרקים ספורים קודם לכן בתורה, בפרשת בראשית, נאמר לנו פעמים רבות שהבריאה היא טובה, ובסופו של דבר - "והנה טוב מאוד". וזמן קצר כל כך לאחר מכן, האנושות מידרדרת למקום הכאוטי והמנותק הזה
נח, מצידו, אינו פונה מעבר למעגל המצומצם שלו. הוא מקיים את הנחיות האלוהים, אך אינו חושב להושיט יד לאחרים ולתמוך בהם
הטקסט הזה מעניק לנו הנחיית תרגול עמוקה לגבי מה שקורה בפנים ובחוץ כאשר אנו מאפשרים לתחושות של ניתוק, חוסר שייכות, בידוד ונפרדות להשתלט על ההוויה שלנו
מי ייתן ונלמד מנח מה קורה כאשר אין אנו עוצרים ושוהים ללא שיפוטיות עם מחשבה שעלתה - כשאנו מאפשרים לה להיות כאן, מזהים את התבונה שבתוכה, אך גם מאפשרים לה לעלות ולחלוף כרצונה; וכשאנו מזכירים לעצמנו וחשים את החיבור לכל החי - שאין אנחנו נפרדים מכל החי, אלא שזורים ותלויים זה בזה
בסוף הפרשה שלנו, האלוהים מזהה את הבחירה שנעשתה ואת תוצאותיה, ומבטיח לא לעשות זאת עוד לעולם, כשהוא מעניק את הקשת בענן כסימן, כאות לאותה ברית
כשאין אנו מוצאים את עצמנו, ונמצאים במקום של ניתוק, נזכור את נח, ומי ייתן שזיכרון זה יהיה קרקע פורייה לתרגול שלנו
שבת שלום