נָשֹׂא
הארת השבוע
מאת אריאל הנדלמן, צוות אור הלב
שם פרשת השבוע, נָשֹׂא, יכול להתפרש כ'הרם' או 'ספור' (כלומר, ערוך מפקד). המשמעות המילולית של הטקסט תואמת את הפרשנות האחרונה, כשאלוהים מורה למשה לערוך מפקד של משפחה מסוימת בעם ישראל – בני גרשון. אך אולי אם נתבונן לעומק, שתי הפרשנויות הללו של נָשֹׂא הן זהות, ומכוונות אותנו לנושא שיכול להנחות אותנו בשבוע הזה של ירידה מהר סיני והטמעה של חוויות ההתגלות שלנו מחג שבועות
כי מה שאנו מרוממים הוא מה שחשוב, וכך גם, מה שמרומם אותנו מאפשר לנו לגבש פרספקטיבה גבוהה יותר לגבי מה שחשוב באמת. בחברה המודרנית אנו חיים ב'כלכלת תשומת לב'. עכשיו יותר מתמיד, יש אלף התראות, אזעקות ופרסומות המתחרות על תשומת ליבנו. המקום שבו אנו ממקמים את תשומת הלב שלנו חשוב. כשאנו מפנים את תשומת הלב אל משהו, אנו מאשרים שהוא בעל חשיבות. יש לנו אפשרויות בחירה לגבי זה, יותר ממה שגרמו לנו להאמין
תרגול המדיטציה מאפשר לנו לגעת בקצת יותר שקט ודממה. כשאנו עושים מדיטציה, אנו מעלים את תודעתנו לפסגת ההר, כל שאיפה היא צעד נוסף למעלה, כל נשיפה היא אישור נוסף למחויבות שלנו להתעורר. מפרספקטיבה מורמת זו, אנו יכולים להתבונן בדפוסי המחשבה המעגליים והתגובות הרגילות שלנו ולקבל החלטות לגבי לאן נפנה את תשומת הלב היקרה שלנו
אולי זו בדיוק ההבטחה החבויה בנוסח ברכת הכהנים שניתנת לאהרן בפרשה זו: ‘יְבָרֶכְךָ֣ יְהֹוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ יָאֵ֨ר יְהֹוָ֧ה ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה ׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם’ (במדבר ו', כ"ד-כ"ו).
תרגול מדיטציה אינו מבטיח ניסים או הארה מתמשכת. מה שהוא מציע הוא את היכולת להרים אותנו מעל הנוקשות והמעגלים החוזרים והרגילים של התודעה, להתבונן בברכות שכבר קיימות בחיינו, ולהגן על קדושת תשומת הלב שלנו, כדי שנוכל לשכון ברגע הנוכחי, בדיוק כפי שהוא. התרגול שלנו מציע לנו את ההזדמנות לראות את הפנים האלוהיות זוהרות דרך כל פנים שאנו רואים, כל עלה, כל חידה, והוא מציע לנו את היכולת להגיב לכל מה שאנו פוגשים מתוך העצמי השלם שלנו, ולא מתוך חלק קטן ותגובתי. זוהי באמת ברכה
