בְּהַעֲלֹתְךָ
הארת השבוע
מאת קארי וואטקינס, מנהלת קהילת אור הלב ארה”ב
שנתיים לאחר שהותם במדבר, כשמשה נפרד זה מכבר מחותנו היקר ויועצו הנאמן יתרו, החלו בני ישראל שוב להתלונן. 'וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת-הָעָם, בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו--אִישׁ, לְפֶתַח אָהֳלו' (במדבר י"א, י'). אלוהים, ששמע אותם, החל לכעוס
עבור משה, זה היה יותר מדי
כולנו חווינו הצפה, את השיתוק הזה שמתרחש כשזה מרגיש בלתי נסבל. דבריו של משה מתמצתים את התחושה בצורה מושלמת: 'לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה כִּי כָבֵד מִמֶּנִּי' (במדבר, י"א, ט"ו)
משה, הנושא בכובד משקלו של עם נאבק, קורא בייאוש. אלוהים יכול היה להגיב מתוך כעס, תחושה שכבר התפתחה ביחס לעם. במקום זאת, אלוהים מגיב במפגן מרגש של כוונון ופעולה. 'וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ.ָ וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם וְלֹא תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ.' (במדבר, י"א, ט"ז-י"ז)
הקב"ה משקף את דברי משה ומגיב בפעולה תומכת. רגע זה מזכיר רגעי הצפה אחרים של משה. במעמד הסנה הבוער, כשמשה פקפק בעצמו, אמר לו הקב"ה שאהרון ילווה אותו. כשהעם יצא לחופשי ומשה נשחק מלדון בסכסוכים, יעץ לו יתרו חותנו, למנות מנהיגים אחרים שישמשו כשופטים. למעשה, יתרו השתמש במילים: 'כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ ' (שמות, י"ח, י"ח)
שנתיים לאחר מכן השתמש משה כמעט בדיוק באותה שפה ששמע מיתרו. ברגע זה של יגון, לאחר שנפרד מחותנו, הוא נזכר באותן מילים. זה היה כבד מדי. הוא לא יכול היה לשאת את זה לבד. הקב"ה, למרבה הפלא, הגיב באופן דומה לתגובתו של יתרו. תגייס אחרים. אתה לא צריך לעשות את זה לבד
זה שיעור לכולנו, איך להגיב בתוך ההצפה שלנו. אנו חיים בחברות המציבות ערכים גבוהים של עצמאות ואינדיבידואליזם. כמה תומך יכול להיות להיזכר שאפילו משה, מופת המנהיגות והענווה, נפל לייאוש כשהרגיש בודד. אנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד. כאשר אנו מוצפים, הדבר הטוב ביותר שאנו יכולים בדרך כלל לעשות הוא לבקש עזרה
