נֹחַ
הארת השבוע
מאת הָרַבָּה לורן טוכמן, צוות אור הלב
וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם. (בראשית ח', א')
הפרשה שלנו נפתחת כשאלוהים נמצא במצב של זעם וייאוש בו-זמנית. בני אדם שנבראו בצלם אלוקים הראו נטייה מדהימה לאלימות והרס. דורות ספורים בלבד לאחר שאלוהים נפח נשמת חיים באדם הראשון, והעניק לו – ולכולנו – נשמה טהורה, האנושות בחרה להסתיר את טוב הלב הטבוע בה. בייאוש מכך שהאנושות אי פעם תמצא את דרכה חזרה הביתה ותסטה מדרך האלימות, אלוהים גורם למבול לבוא על הארץ, משמיד את כל חיי האדם והחי למעט נח, משפחתו, וזוגות מכל מין על פני האדמה שנכנסו לתיבה יחד איתם
התורה מתארת את הסבל הנלווה באופן ישיר. למרות שרבים מאיתנו הכירו את תיבת נח בילדות באופן מרוכך, כקוראים ולומדים בוגרים, אנו נשארים לשבת עם ההלם, הצער והכאב בליבנו כשאנו מתבוננים באובדן החיים העצום, בידיעה שלא ניתן להשיב אותם. וכאשר אנו מאפשרים לכך להיות, מבלי להפנות עורף לרגשות שעלולים לעלות בנו, אנו פותחים את עצמנו לידיעה שזה לא סוף הסיפור
אלוהים, שהחל ממקום של הפרדה וניתוק, זוכר לאחר מאה וחמישים יום את נח ואת כל השאר בתיבה. אלוהים מאפשר למי המבול לשכוך לאט. בסופו של דבר, נח יוצא מהתיבה. אלוהים כורת ברית עם כל האנושות, וסימנה של ברית זו הוא הקשת בענן. אלוהים מבטיח שלעולם לא יציף שוב את הארץ באופן כזה
כאשר אנו חוקרים את קווי המתאר של התודעה שלנו והחוויות שלנו בתרגול, אנו מסוגלים יותר ויותר להיות פתוחים לאמת של החוויות שלנו בכנות ובהוליסטיות, ולאפשר לכל החלקים שלנו, כולל החלקים שמרגישים ייאוש וניתוק, להיות נוכחים. לאפשר זה מרכיב מפתח בתנועה דרך מקומות תקועים אלה בדרכים מיומנות. אנו עובדים עם ליבנו ועם התודעה שלנו בזהירות רבה כדי לאפשר בו-זמנית לרגשות לעלות ולחלוף כפי שהם, מבלי להיכנע להם לחלוטין, ולשכוח את השמחה והחיות שקיימים גם כן. כך גם, איננו עוקפים את המקומות הכואבים תוך התמקדות חד-צדדית רק על הנעים. כשאנחנו משחררים אחיזה והיאחזות, אנו פוגשים את החיים במורכבותם האינסופית, מרגע לרגע
המבול היה מעשה יוצא דופן של ייאוש וזעם. לעיתים, רגשות אלה עלולים להרגיש לנו מאוד מוכרים. אנו יכולים לזהות אותם כשהם עולים ולטפל בהם בדרכים מוכלות ובטוחות. אנו יכולים לבחור לא להילקח על ידם, לא לאפשר לדחפים הבסיסיים ביותר שלנו לגבור על טוב הלב הטבוע בנו. מי ייתן ונלמד מהטרנספורמציה של אלוהים בפרשה שלנו. מי ייתן וגם אנחנו נזכור. מי ייתן וגם אנחנו נתחיל לאפשר למקומות התקועים הללו לשכוך כשאנו מטפלים בהם בזהירות ובאהבה
