תְּרוּמָה
הארת השבוע
מאת הרבה לורן טוכמן
פרשת תְּרוּמָה עוסקת ברובה בבניית המשכן – המקדש הנודד שנועד לשמש כמשכן לשכינה. אחד הפסוקים המפורסמים ביותר בה הוא: 'וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם' (שמות כ"ה, ח')
אני חושבת שההנחיה הזו חשובה מאין כמוה עבור התרגול שלנו. תרגול לא קורה 'סתם כך'. הוא דורש מידה רבה של תשומת לב והכנה. כשאני מתכוננת לתרגל, אני מוודאת שיצרתי את התנאים הדרושים לי – אולי זו הכרית, או הכיסא, או כל אמצעי אחר שבו אשתמש
ההכנה הזו, כשלעצמה, היא שמאפשרת לתרגול להעמיק. כך גם המשכן – הוא לא פשוט הופיע מעצמו. הפרשה יורדת לפרטי פרטים ומפרטת בדיוק רב את כל החומרים שנדרשו להקמתו. היא מתארת כיצד המשכן היה אמור להיבנות מאותם חומרים שהביאו בני ישראל מתוך נדיבות לב
כך גם בתרגול שלנו – אין זה אומר שאנו מצפים לשינוי (טרנספורמציה) מיידי. התרגול עצמו הוא תהליך של העמקה, צמיחה ושינוי. וחלק ממה שמאפשר לכל זה לקרות ולפרוח הוא האופן שבו אנו מכינים את עצמנו – בין אם זו הכנה פנימית, רוחנית ומנטלית, ובין אם זו יצירה מעשית מאוד של משכן משלנו בתוך מרחב התרגול, באשר הוא. בעודנו נעים השבוע יחד עם פרשת תרומה, וכפי שאנו חווים מחדש את בניית המשכן שבו תשכון השכינה, מי ייתן ונדע לנהוג בתשומת לב עדינה גם במשכן הפרטי שלנו – הפנימי והחיצוני
