אֱמֹור
הארת השבוע
:מאת יעל שי, מורה באור הלב
מה אם הדבר שאתם הכי שונאים בעצמכם, הדבר שאתם מחשיבים כפגם הכי גדול שלכם, הוא למעשה המתנה הגדולה ביותר שלכם, המנחה המשמעותית ביותר שיש לכם להציע בחיים האלו? בפרשת אֱמֹור, פרשת השבוע שלנו, אנו שומעים על ה'מומים' (הפגמים) שפוסלים את הכוהנים הגדולים מלשרת בבית המקדש. במבט ראשון, הקריאה בטקסט עלולה לעורר תגובה קשה מאוד. זוהי רשימה של מומים שמונעים מהאדם להתקרב אל קודש הקודשים, מונעים ממנו להיות כהן גדול
אבל אולי המומים הם לא דברים שפשוט קיימים בנו, אלא הדרך שבה אנחנו תופסים את עצמנו. כשאנחנו רואים את עצמנו כפגומים, אנחנו לא מסוגלים להציע את מה שיש לנו לתת. אנחנו לא מסוגלים לגשת אל קודש הקודשים. לכן, במקום לחשוב שאנחנו פגומים או לייחל לכך שנוכל להיפטר מחלקים מסוימים בנו – מה אם הכעס שלנו, החרדה שלנו, הנזקקות או הבדידות שלנו, מה אם כל אחד מאלו היה שער למתנה הגדולה ביותר שלנו בעולם? דרך שבאמצעותה נוכל להתחבר לאחרים, לשרת אחרים, לפתוח את ליבנו לאנשים אחרים, ולהרגיש את החיבור שלנו לאלוהות
