קֹרַח

הארת השבוע
:מאת נעמי שיפרין, מורה באור הלב

בפרשת קורח אנחנו עדים לקריסה של הסדר אל תוך כאוס. קורח מערער על מנהיגותם של משה ואהרן ומקבץ סביבו אחרים למרד ציבורי. לפי שיטות טיפוליות רבות, כולנו נושאים בתוכנו 'חלקים'. מקומות ילדיים-ראשוניים בתוכנו שחשים פחד, כעס, בושה, כאב ורגשות מציפים אחרים. החלקים האלה הם מגוננים, ומתחתיהם יש תמיד צורך שמבקש להישמע ולהיענות. אך כשחלק אחד תופס פיקוד לחלוטין, אנחנו מזדהים איתו ומתמזגים איתו לחלוטין

זה כמו קורח שבתוכנו. המערכת הופכת לתגובתית, ואנחנו עלולים לאבד את תחושת היציבות הפנימית שלנו. התורה, לעומת זאת, מראה לנו דרך אחרת להיות

כשאירוע המרד של קורח מתפרץ, משה עושה דבר די מדהים. משה שומע, הוא מקשיב, והוא נופל על פניו. הוא עוצר, הוא לא מגיב, ויש כאן מרחב, ענווה וקרקע פנימית

אהרן מגיב לאחר מכן בדרך אפילו עוד יותר רדיקלית – הוא רץ אל מרכז הכאוס, ועומד, כפי שנכתב, בין החיים ובין המוות. הוא אינו מפנה את גבו, אלא מביא נוכחות אל לב חוסר היציבות, והתגובה לכך היא יוצאת דופן. המגפה נעצרת, ממש ככה, באמצעות נוכחות

זהו אחד מהדברים הרבים שאנחנו לומדים לטפח בתוכנו בתרגול. לא להיבלע על ידי הקורח הפנימי שלנו, אלא לפתח את היכולת לפגוש במודעות את כל מה שעולה. וכשאנו עושים זאת מתוך סקרנות ואכפתיות, אנו משלבים את החלקים הצעירים הללו שבתוכנו, את המקומות הישנים הללו, את אנרגיית העבר הזו, ופוגשים אותם באהבה של ההווה

ובתוך כך, אנחנו בוראים עתיד יפהפה, בהיר, מבריק ומתהווה. זו, עבורי, המשמעות של גאולה, המתגלמת בזמן אמת. שנזכה כולנו להתברך ביכולת הזו

שבת שלום מאור הלב