הארת השבוע - וירא
מאת רונן גרדוול, בוגר הכשרת מורים תפארת, מבית אור הלב
ישמעאל ויצחק, שני בניו של אברהם, קיבלו שמות שמספרים משהו על הדרך שבה הגיעו לעולם
הגר, בהיריון ולבדה במדבר, פוגשת מלאך. הוא מבשר לה שייוולד לה בן, ושמו יהיה ישמעאל - כי ה׳ שמע את סבלה. הגר מקבלת את דבריו וחוזרת הביתה
כשאברהם שומע ששרה תלד בן, הוא צוחק. אחר כך גם שרה שומעת את הבשורה, וגם היא צוחקת. והילד נקרא יצחק
בסיפור הראשון אפשר לשמוע אמון וקבלה. בשני - ספק, ואולי אפילו ערעור
בהמשך, שתי התגובות האלה חוזרות, אבל בסדר הפוך. כשאברהם מתבקש לשלח את ישמעאל, קשה לו מאוד לקבל את זה. אבל כשהוא מתבקש להקריב את יצחק, הוא משכים בבוקר ויוצא לדרך. בלי מילת מחאה אחת
אמון וקבלה. ספק וערעור. אנחנו זקוקים לשתי התגובות האלה, אבל כל אחת מהן, כשהולכים איתה רחוק מדי, עלולה להיות מסוכנת
לפעמים התגובה המתאימה היא לשאול שאלות, להתנגד, לערער. ולפעמים היא לתת אמון, לקבל את מה שיש, ולפגוש אותו בטוב לב, באכפתיות ובסקרנות
כשאנחנו נתקלים במשהו קשה, אולי אפשר לעצור לרגע, להפנות את המבט פנימה, ולשאול את עצמנו: למה הרגע הזה מזמין אותנו - לקבל? לערער? או לשלב בין השניים? אפשר לשים לב לתחושות ולרגשות שעולים בגוף שלנו, ואולי מתוכם תעלה תשובה
שבת שלום