פִּינְחָס
הארת השבוע
מאת אריאל הנדלמן, צוות אור הלב
פרשת השבוע, פרשת פִּינְחָס, מכילה שני סיפורים מפורסמים: סיפור קנאותו של פינחס שהרג את זמרי וכזבי, וסיפור בנות צלופחד, המפצירות במשה לשנות את דיני הירושה
לרוב מתעלמים בפרשה זו מהופעת שם אלוהי חדש – 'אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר'. משה מבטא שם אלוהי זה, והוא מהדהד בחזרה לרגע שבו נוצר האדם הראשון, אדם, מנשמת האינסוף. ה' יצר את האדם מעפר האדמה, כך מספרת התורה, ונשף באפיו נשמת חיים; האדם הפך לנפש חיה
המילה 'רוח' אינה מתארת רק נשימה. היא גם מסמלת רוחניות וריח. יש איכות אתרית לרוח, העומדת בניגוד לאיכות המוצקה יותר של האדמה, שממנה נוצרו בני האדם לראשונה
אנו חווים את השם האלוהי הזה שוב ושוב בתרגול המדיטציה שלנו, הן כאתגר רוחני והן כברכה. היכן עוד אנו רואים כל כך בבירור כיצד הנשימה שלנו היא מקור החיים – כיצד היא יכולה לשמש כעוגן מייצב שאליו אנו יכולים לחזור שוב ושוב, כדי לאשש את המחוייבות שלנו לשכון באופן מלא ברגע הזה? היכן עוד אנו יכולים להיות עדים כל כך בבירור כיצד הנשימה היא הרוח המגולמת של התרגול שלנו – הערוץ שדרכו זורמים דרכנו חיים, ובאמצעותו אנו מחוברים לכל יצור חי אחר? אנו יכולים לנסות השבוע, במהלך פרשת פינחס, לקרוא בשם אלוהי זה, 'רוח כל בשר', כמעין מנטרה שקטה. בכל פעם שמחשבות מושכות את תשומת ליבנו לכאן או לכאן, אנו יכולים להזכיר אותו כדי שיעזור לנו לחזור בצורה יפה אל מרכז הרגע ההווה. 'רוח כל בשר', עבר והווה ועתיד, רוח אבותינו וצאצאינו, אנא היי עמנו השבוע כאשר אנו מקדישים לך את התרגול שלנו, כדי שנחוש כמה קרובה את באמת – קרובה כמו נשימתנו הבאה
