וַיֵּלֶךְ
הארת השבוע
מאת אביגיל בארי-הראל, מורה באור הלב
ימים ספורים לפני פטירתו, משה ניצב בפני עם ישראל. הקב"ה מגלה לו שהעם הזה, שראה כל כך הרבה ניסים, יפנה עורף, יחטא, ויעזוב את דרך התורה. התגובה האלוהית: 'וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה' (דברים ל"א, י"ח), מעוררת קושי. הרי הקב"ה ממלא את כל העולם, הוא מקור החיות והקיום של כל נברא. איך ייתכן שהוא יסתיר את פניו מעם ישראל? הבעל שם טוב מתמודד עם השאלה הזו באמצעות משל יפהפה, שמהדהד במיוחד בימי התשובה: מלך אהוב רצה לבחון את אהבת בניו. הוא בנה סביב היכלו מחיצות אש, נהרות וחומות, אבל הכל היה 'אחיזת עיניים', כי ברגע שהבן נכנס לנהר או לאש הן נעלמו כלא היו: 'והנה מי שהיה חכם נתן לב לדבר, איך אפשר שאביו הרחמן לא יתרצה להראות פניו לבניו ידידיו, אין זה כי אם אחיזת עיניים, שהאב רוצה לנסות אם ישתדל הבן לבוא אליו, ובאמת אין שום הסתרה'. (בעל שם טוב, וילך ה,א)
מטרת המחיצות היא לא להסתיר, אלא לזרז אותנו לגלות את האהבה שבנו ולשוב. זהו המסר העמוק של ימי התשובה: 'שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְהוָה אֱלֹהֶיךָ'. תשובה אינה רק חזרה מחטא ספציפי, אלא תנועה מתמדת ויומיומית של שיבה אל הנוכחות האלוהית בתוכנו. זו חזרה שוב ושוב מטרדות היום-יום, מדאגות שנראות כמו נהרות ואש, ומכל מה שמסיח את דעתנו מלהיות נוכחים עם עצמנו ועם ההוויה
אך לפעמים אנו נתקלים במחיצות קשות יותר, כמו התחושה שהדברים פשוט לא יכולים להשתנות. למשל, כשאת עובדת על פרויקט חשוב ופתאום מגלה שכבר עשרים דקות את גוללת ברשתות חברתיות. התגובה הראשונית לכך אולי תהיה אכזבה, תסכול ואפילו כעס עצמי. אך האם זו תשובה 'עד ה' אלקיך?' תשובה עמוקה יותר תהיה להביא למחיצה וההסתרה הזו רגש אחר ומפתיע: אהבה. להודות לעצמי שחזרתי. שלמרות שסרתי מהדרך והייתי במקומות אחרים עכשיו רק לרגע אחד אני פה
כשאנו מפנים חמלה ואהבה כלפי קושי או מקום שמרגיש תקוע, באופן מפתיע אנו מפסיקים לייצר תפיסות נוקשות לגביו. אהבה היא לא רק רגש נעים שתלוי ביד המקרה. הבנה עמוקה של תהליך זה מובילה לתובנה שהאופן שבו דברים מופיעים בפנינו תלוי במידת האהבה והקבלה שיש בליבנו או שעלה בידינו לטפח. המאבק שלנו הוא מה שנותן לקושי את קיומו המוצק שנראה שלעולם לא ישתנה, ואילו האהבה והקבלה מאפשרות לו להתרכך ולהיעלם. זה בדיוק רצונו של המלך במשל: לגלות את האהבה והדבקות בלב בניו, כי ככל שיש יותר אהבה, קרוב יותר להגיע אל המלך ולשוב אליו
