יִתְרוֹ
הארת השבוע
מאת נעמי שיפרין, מורה באור הלב
בפרשת השבוע, פרשת יִתְרוֹ, אנו זוכים להתגלות התורה בהר סיני. רגע לפני כן, מוצגת בפנינו סצנה רבת עוצמה: וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר, וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד (שמות י"ט, ט"ז)
ואז, קיבלנו התגלות ישירה – כל אחת ואחד מאיתנו. איך? דרך הגוף. מיד לאחר הרגע הזה, מופיע הפסוק המתאר איך העם רעד - וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ. אנחנו רועדים. הגוף שלנו רעד. אנחנו, כאומה, הזדעזענו. ודווקא ברגע הזה, אלוהים אומר לבני ישראל: 'אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם' (שמות כ', י'). הוא מזכיר לנו, בדיוק אז, שאסור לנו ליצור פסלים או תמונות של מה שראינו
זה נראה לי מרתק במיוחד: העובדה שקבלת ההתגלות כמפגש ישיר וגופני, מלווה מיד בתזכורת שאסור לנו ליצור לעצמנו דימויים ופסלים. אנחנו מכוונים כאן לא לחפש את אלוהים מחוץ לנו, דרך תמונות ודימויים כדי להתחבר אל האלוהות. להפך – האיסור על יצירת פסל וכל תמונה הוא הזמנה להיכנס אל תוך ההתגלות שקיבלנו בסיני שוב ושוב, דרך ה'כאן ועכשיו', בתוך הגוף שלנו, כהתגלות ישירה
אנחנו מוזמנים כאן לפגוש – כפי שאנחנו עושים בתרגול – את הרגע הזה, בדיוק את מה שיש כאן, את החוויה הישירה של עכשיו. אולי בזמן שאני משתפת אתכם בזה, אתם יכולים ממש לטעום את התחושה. אולי זו החוויה של ה'כאן ועכשיו', של האמת הפשוטה שהרגע הזה לוחש לנו בעצם הווייתו
כאן אנחנו מקבלים התגלות אלוהית – ממש כאן ועכשיו
אני מאחלת לכם שבת של נוכחות, של הוויה בתוך ה'כאן' הפשוט, ודרך כך – לדעת את האלוהות
