וָאֶתְחַנַּן
הארת השבוע
:מאת הָרַבָּה לורן טוכמן, מורה באור הלב
השבת הזו, מיד לאחר תשעה באב, מוכרת כ'שבת נחמו'. זוהי השבת הראשונה מבין שבע שבתות הנחמה שבין תשעה באב לראש השנה, שבהן אנו בונים מחדש ושבים ממקום של חורבן ואתגר אל מקום של התחדשות ואפשרויות חדשות
השבוע אנו קוראים גם את פרשת וָאֶתְחַנַּן, המכילה קטעים מפורסמים רבים שמצאו את מקומם בסידור התפילה, ובכללם קריאת שמע והפסקה הפותחת שלה, 'וְאָהַבְתָ'. ישנה סמיכות יפהפייה בין שבת נחמו לקריאת פרשת וָאֶתְחַנַּן, בכך ששתיהן מזמינות אותנו לזכור מי אנחנו בגרעין העמוק ביותר שלנו. 'וְאָהַבְתָ’ מזכיר לנו את הציווי לאהוב בכל לבבנו, נפשנו ומאודנו. יש כאן משהו קבוע ויציב: בלכתנו בדרך, בשוכבנו ובקומנו. בדומה לכך, גם בתרגול שלנו אנו יכולים לשוב הביתה אל מי שאנחנו באמת – לזכור את הטוב הבסיסי והמולד שלנו, את הטבע האלוהי שלנו ואת היותנו אהובים ורצויים בליבה של ההוויה
מי ייתן ונשתמש במה שהמסורת העניקה לנו כהנחיה והשראה לתרגול לקראת השבת הזו - ולקראת השבתות הרבות שעוד יבואו, בעודנו נעים מהמחצית השנייה של חודש אב אל חודש אלול ומשם לראש השנה: לזכור מי אנחנו, לשוב הביתה אל מי שאנחנו, ולמצוא את דרכנו - כפי שניתן לנו המרחב לכך - מהשברון של תשעה באב אל התחדשות האפשרויות שהשנה החדשה מביאה עמה
